|
בהצעה של חבר צוות אחר, אלי כרמי, החלטתי לכתוב על זה כסידרה של כתבות, אשר תצאנה לאור כל יומיים-שלושה ותספרנה על סיפור הקמת הרשת, תוך כדי שהן לא רק נותנות פרטים על שיטת התכנון אך גם מספרות על כל הבעיות אשר בדרך.
לפרק הראשון של הסידרה, המשיכו לעמוד הכתבה.
My First WiFi - הפרק הראשון
סיפורנו מתחיל לפנ כ-5 חודשים כאשר קיבלתי את ה-MN-500 שלי:
מדובר ב-ראוטר קווי ואלחוטי אשר מחבר, ביחידה אחת, רשת קווית של עד 4 כניסות (ניתן לחבר HUB לאחת מהן וכך להגדיל את הרשת), רשת אלחוטית ויציאה לאינטרנט בכבלים או ב-ADSL. בשמחה רבה פתחתי את הקופסא והתחלתי להחליף את ה-HUB הישן שלי בסוויץ' החכם החדש.
מהר התחילה להתבהר תמונה המראה שהחיים לא יהיו קלים כמו שחשבתי. מודם ה-ADSL שנתנה לי בזק בזמנו, המודם של ORCKIT, דרש כתובת IP קבועה וגישה לרשת דרך חיוג מדומה, שיטה הנקראת PPPOE. אך ה-SWITCH החדש, למרות שתמך בשניהם, לא תמך בשניהם ביחד ! אחרי כשבועיים של ניסיונות וקשר עם התמיכה הטכנית של מיקרוסופט (יצרנית של ה-MN-500) ויתרתי והגעתי למסקנה שזה לא יעבוד. ניתקתי את הפונקציה של חיבור לאינטרנט והמשכתי להשתמש במחשב כשרת אינטרנט שלי, ובראוטר המתוחכם רק כ-SWITCH קווי/אלחוטי.
עברו כחודשיים ויום אחד הגיע בהפתעה בקשה של בזק להחליף את המודם של אורקיט למודם אחר, כתוצאה של תוכנית החלפה אצל כל המשתמשים של מודם זה. ביום ההחלפה, הסתכלות מהירה על ספר המודם ושם זה היה: אין יותר צורך בכתובת IP קבועה !!! תוך 10 דקות הראוטר שלי היה ליחידה מקשרת לאינטרנט, ואני הייתי כמעט לגמרי שמח. למה כמעט? המשיכו ותראו.
על תכנון רשת נכון ועל אילוצים בתכנון
אחת המשימות החשובות ביותר בתכנון רשת אלחוטית היא מציאת המיקום האופטימלי של נקודת הגישה. בזה תלויה בעצם יעילות הרשת, היכולת להגיע איתה לכל פינה, והקטנת העלות של הציוד.
הבעיה היא שלא תמיד האילוצים בשטח מאפשרים ניצול אופטימלי של כח הציוד, ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מנסים להתמודד עם סיטואציות בהם אנחנו לא מסוגלים לנצל את הציוד באופן אופטימלי.
ניקח כדוגמא את המקרה של הדירה שלי. מדובר בדירה של שתי קומות, ובכל קומה שטח של 78 מטרים מרובעים. בתצוגה גראפית, ככה היא נראית:
שני מחשבים נמצאים בקומה השנייה במקומות המסומנים C1 ו-C2 ומחשב שלישי ממוקם בקומה הראשונה במקום בו מסומן C3. בנוסף, ישנם מחשב ה-NOTEBOOK שלי ושלושת מכשירי הפוקט פיסי, איתם אני רוצה להסתובב בכל הבית.
לניצול אופטימלי של ה-MN-500 שלי אני תכננתי למקם אותו לפי התרשים הבא:
מיד נתקלתי בשתי בעיות. הראשונה היתה התנגדותה הנחרצת של אישתי שאני אמקם את הקופסא המוזרה הזאת באמצע הסלון שלנו. הבעיה השנייה היא שלא בטוח שהכיסוי בקומה השנייה היה מתאים כי ל-WIFI קצת בעייתי לעבור בין קומות בטון.
שני האילוצים לעיל הכריעו את הכף לכיוון התקנת ה-MN-500 במיקום שהוא לא לגמרי אופטימלי והמתנה להזדמנות להשלים את הרשת בשלב מאוחר יותר. החלטתי לשים את הסוויץ' ליד המחשב C1, וכך נראה מפת הכיסוי לאחר מכן:
כפי שרואים במפת הכיסוי, הוא הולך ונהיה חלש כול עוד מתרחקים מ-C1 וכבר לא קיים ב-C3 או בקצה הקומה הראשונה שם נמצא חדר השינה. כאן נגמר, לפחות באופן זמני, החלום להכנס ל-צ'ט ב-MESSENGER מהמיטה ולשלוח אימיילים מהשירותים. אך לפחות בסלון ובמטבח הכיסוי היה מתאים בהחלט.
ההזדמנות לשיפור הגיעה בצורת מבצע של ECOST על ה-AP של ADAPTEC, עליה דיווחתי לפני כשבועיים. כאשר ראיתי את זה, חזרתי ישר לשולחן התכנון והחישובים, ולאחר זמן מה הבנתי שכאן היתה אפשרות טובה. מבחינת התכנון, זה מה שהיה קורה:
לפי התכנון, למקם את ה-AP השני ליד המחשב C3 היה יכול להיות הפתרון לכיסוי מוחלט של כל הדירה. בעקרון, כיסוי ה-ADAPTEC בשיא העוצמה במקומות אליהם לא מגיע ה-MN-500 והוא מתחלש ככל שמתקרבים לכיוון של C1 או עולים לקומה השנייה. כניסה מהירה לאינטרנט וה-ADAPTEC היה בדרך אלי. המכשיר הגיע לפני שבוע.
מה קרה מאז? על זה תקראו בפרק השני.
|
