רשמים של משתמש- החיים ללא IPAQ Carmi - 16/08/2003

אני מפרסם כאן היום עוד רשמים של משתמש ואשמח לפרסם כאן רשמים של משתמשים נוספים בשפה שלהם עם פרסום שמם האישי בלבד. אתם מוזמנים לשלוח לי Email על הרשמים שלכם ל carmi@pocketpcfreak.com. היום אני מפרסם כאן את הרשמים של רויטל שעוד ממתינה למכשיר שלה שיחזור מתיקון: "מכירים את האימרה "לדברים טובים מתרגלים מהר"? ל IPAQ שלי התרגלתי מהר. לפני כשנה ,ולאחר שנים ארוכות של קשר מחייב ועמוק עם מערכת ה PALM החלטתי לחתוך את היחסים ולמצוא לי מאהב חדש בצורה של IPAQ 3850 חדש ונוצץ. כל דבר בחבר החדש שלי נראה יפה יותר,גדול יותר וגם בצבע – אלו חיים נפלאים אלו היו – למשך חודש תמים אחד ה 3850 שלי היה הדבר הכי הכי ואבוי למי שהעז להצביע על איזו שהוא חיסרון. ואז... אז יצא ה 3950 עם המסך החדש והבהיר ובשניה העלים אי אלו מחשבות חמימות שהיו לי על המכשיר שלי. החזקתי מעמד למשך חצי שנה עם ה 3850 (יותר נכון חברי לחיים החזיק מעמד בצורה מעוררת השתאות "חכי לפחות שנסיים לשלם על המכשיר הישן!") וקניתי את הדגם החדש ביותר שניתן היה למצוא, המכשיר האולטמטיבי מבחינתי – IPAQ 5450. שישה חודשים של אושר עברו עלי כאשר הIPAQ הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי, מהביקור המהיר בבוקר לסינכרון האימייל לפני ההכנסה לתיק, הנסיעות על האופנוע כאשר ה IPAQ דואג לנגן לי את הספר האחרון שלי באוזן ועד האפשרות לסכם את שעות העבודה שלי לפי לקוח ולהדפיס דוח מפורט בחמש דקות עבודה (בניגוד ל 4 שעות שזה היה לוקח לי לפני כן). אכן מצאתי לי בן זוג לחיים, או לפחות עד שהדגם הבא יצא. ואז... אז זה קרה. המכשיר שלי, הדבר היחידי שהייתי לוקחת לאי בודד (בהנחה שיש לי מטען סולרי כמובן) איכזב. לאחר מספר שבועות של חיים בהכחשה הגיע היום שהבנתי שאני חייבת למסור את המכשיר לתיקון. בלב כבד מסרתי את המכשיר במרכז הלוגיסטי של HP וחזרתי לביתי להתמודד עם המצב החדש. מהיום הראשון הבנתי שחיים בלי ה IPAQ שלי הם חיים הרבה יותר מסובכים, נגמרו הימים שבהם מציאת טלפון של לקוח כשאני מחוץ למשרד היא משימה פשוטה של פתיחת ה Agenda Fusion ופשוט הקלדת השם המבוקש, בלי ה IPAQ משימה שכזו הפכה למסלול טלפונים מפרך בין כל המזכירות של המשרד בתקווה שאחת מהן יודעת איך לגשת למאגר הטלפונים של החברה ולשלוף אותו. לאחר כיומיים התיק שלי התמלא בפיסות נייר חתוכות מכל הבא ליד מלאות במספרי טלפונים משורבטים ולעיתים בלתי קריאים . משום מה איני זוכרת שחיים בלי IPAQ היו כל כך מלאים בנייר... בנוסף לטלפונים גם דרישות לקוחות )שבעבר היו נשלחות לאימייל ומסתנכרנות לIPAQ ) ומסמכי הוראות ביצוע אחרים נוספו למבוך הפתקים הבלתי נגמר. לאחר יומיים התיק שלי נראה כיער והמסלול בן הפתקים השונים נהפך לניווט ברמה שאף ה Destinator לא היה עוזר בו. הקלות של העברת תוכניות מהבית לעבודה גם כן הפכה מדבר שאיני מקדישה לו יותר מדקת מחשבה למאמץ של הפיכת המשרד כדי לחפש דיסק פנוי שאפשר יהיה להעביר עליו את הקבצים. מבחורה שהעברת 20 MB היתה לה עניין שבשיגרה הפכתי לבחורה של דיסקט בנפח 1.44 MB ולא ביט אחד יותר. וכמובן, הדובדבן שבקצפת: חיוב הלקוחות החודשי חזר להיות עבודה של 4 שעות עבודה עם מספר קבצי Excel ו Outlook פתוחים ונסיון נואש לזכור על מה בדיוק עבדתי מהבית וכמה זמן זה לקח וחישוב שעות מייאש כאשר כל לקוח מחוייב על פי חוזה ותעריף שונה. אז נכון, אפשר לומר שאני מפונקת, שרבים האנשים שאין להם IPAQ והם חיים את חייהם בצורה בונה ויעילה, ולזה רק נותר לומר "אם כולם היו קופצים מהגג, גם אתה היית קופץ?". רויטל"