|
ב- 1915 ובמחשבי כף-יד עכשוויים, סוללת הגיבוי "מגשרת" באספקת מתח
ל"קטע הקצר" שבין החלפת סוללות ראשיות. בדגמים ישנים, ללא סוללה נתיקה
וללא מערכת ניהול מתח "חכמה" סוללת הגיבוי שמשה (ולפרקי זמן ארוכים
הרבה יותר מהמקובל היום, ואסביר בהמשך) "מחסום" אחרון כנגד מחיקת
הנתונים ב- RAM (הזיכרון ה"נדיף" שמצריך הזנת מתח) לאחר שהסוללה
הראשית התרוקנה. אותן סוללות גיבוי, אגב, היו סוללות מטבע אמיתיות. היום
לא מדובר (במרבית המקרים) ביותר ממערכת כבלים (Capacitors) בעלת
הספק נמוך.
במחשבי כף יד מודרניים, החומרה כוללת מערכת בקרת/ניהול מתח סוללה
ראשית, והמחשב עובר ל- StandBy (מצב בו קיימת הזנת מתח למערכות
חיוניות בלבד, כולל זיכרון ה- RAM, לא כולל המסך למשל). במחשבי כף יד
מודרניים, כאמור, אורך חיי הסוללה "ביו טעינות" מתייחס לפרק הזמן שבין
הדלקת מחשב טעון ל- 100%, לבין כניסתו למצב StandBy. בד"כ רף הכניסה
למצב SB נקבע ל- 30% ייתרת קיבולת בסוללה וזה אמור לספק מתח חיוני
(בלבד) לבין 12-72 שעות (בהתאם לדגם המחשב ולהספק הסוללה).
במחשבים, מהדגמים החדשים (וה- 1915 כלול) אורך חיי "סוללת הגיבוי"
המוצהר, הוא בין 15-30 דקות, כשהייתי מציע לא להמר על מעבר ל- 15, אף
שזה אפשרי...בקיצור, לא גיבוי, כי אם גישור ..
לגבי הסוללה הראשית ב- 1915 ובמחשבים מודרניים דומים. להווה ידוע
שהדרך הבדוקה "לחרב" סוללות מסוג Li-Ion/Polymer היא לרוקן אותן
לחלוטין (אז להפוך את הג'ל לאבקה, ולומר ביי-ביי לסוללה..). לסוללות Li-
Ion/Polymer אין "זיכרון" ולכן ניתן לטעון אותן בכל זמן ומצב קיבולת עכשווי של
הסוללה. מומלץ נוהג קבוע של טעינה Over night. בלילה לפני שהולכים לישון,
לשמוט את מחשב כף היד לעריסת הטעינה (או לחבר לכבל)..בבוקר לצאת עם
מחשב טעון ומוכן למשימות היום.
כשסוללה מתרוקנת לחלוטין, היא מתה. אלא שכשהמחשב כבה, הסוללה לא
התרוקנה לחלוטין, אלא הגיעה לרף כניסה למצב SB (כאמור כ- 30%) ולכן
עדיין יש בה מתח..
=====
סער
|
