WiFi – קצת על WEP וטיפ קטן... Ori Lavee - 06/11/2005

WEP – מה ההבדל בין 64 ביט לבין 40 ביט או 128 ל-104 ? WEP – למה הוא לא "עושה את העבודה" ? 802.11b, 802.11g ומה שביניהם... רוצים לדעת את התשובות ? המשיכו לכתבתו המצויינת של "שד"... WEP – מה ההבדל בין 64 ביט לבין 40 ביט או 128 ל-104. WEP – Wireless Equivalent Privacy הינו פרוטוקול + אלגוריתם הצפנה המיועד להקנות אבטחה לרשתות אלחוטיות. מי שהתעסק בעבר עם הצפנה יודע שככל שמפתח ההצפנה גדול יותר, כך ההצפנה קשה יותר לפיצוח. הסטנדרט מגדיר מפתחות בגודל של 64/ 128 ביט (חלק מהיצרנים הוסיפו גם תמיכה ב-256 ביט). אולם, לפעמים כאשר אנחנו באים לקנפג מכשיר כל שהוא לעבודה עם WEP, המכשיר מבקש מפתח בגודל של 40 ביט או 104 ביט במקום 64 או 128. אז מה קורה כאן? התשובה לכך די פשוטה. אם נסתכל על מנגנון WEP עם 64 ביט, הרי שהמפתח שלו מורכב מ"shared secret" (מפתח סודי) ומ-"initialize vector" – רצף המגדיר מצב התחלתי כל שהוא. אנחנו, בתור יוזרים, יכולים לקנפג אך ורק את המפתח הסודי שהוא באורך של 40 ביט או 104 ביט. גודל וקטור האיתחול הוא תמיד 24 ביט. כאשר מחברים ביחד את שניהם מקבלים הצפנה עם מפתח של 64 או 128 ביט. WEP – למה הוא לא "עושה את העבודה". מי שקצת קרא יודע ש-wep ניתן לפריצה תוך דקות ספורות. הסיבה נעוצה בכשל בסיסי בפרוטוקול עצמו: בזמן "לחיצות הידיים" בין ה-access point לבין כל תחנה, ה-AP שולח לתחנה מידע כל שהוא ומבקש ממנה להצפין אותו תוך שימוש ב-WEP ובמפתח שלה. כאשר התחנה שולחת את התוכן המוצפן חזרה ל-AP, ה-AP יכול לבדוק האם ההצפנה בוצעה נכון (כלומר: האם התחנה השתמשה באותו מפתח או לא). הבעיה הקשה עם התהליך הזה היא שמי ש"מאזין" לאוויר יכול לקלוט גם את התוכן הלא מוצפן וגם את התוכן המוצפן. מכיוון שהוא יודע את אלגוריתם ההצפנה כל מה שנותר לעשות הוא כמה חישובים מתימטיים על מנת למצוא את המפתח. אז מה עושים? משתמשים במנגנון מאובטח יותר- WPA עליו נרחיב את הדיבור בעתיד. 802.11b, 802.11g ומה שביניהם. הנה תרחיש לא דמיוני שאני בטוח שיש עוד קוראים שנתקלו בו: בביתי רשת אלחוטית 802.11b כבר מספר שנים. אישתי עובדת עם המחשב הנייד שלה, אני עובד עם המחשב שלי וכמובן גם עם הפאלם. לפני זמן מה החלטתי לשדרג את הרשת האלחוטית ל-802.11g על מנת לשפר את מהירות שיתוף הקבצים בין המחשב שלי, המחשב של אישתי ודיסק רשת. שמח וטוב לב רכשתי ראוטר אלחוטי של לינקסיס, התקנתי אותו בבית, המחשבים התחברו אליו והכל תקתק כמו שעון. הבעיה שנוצרה היא שברגע שאני מתחבר עם הפאלם או כל מחשב אחר שתומך ב-802.11b בלבד – כל הרשת יורדת לקצבים של 11b – כי זה מה שמגדיר התקן: עבודה במכנה המשותף הנמוך ביותר. הפתרון: במקום להעיף את הראוטר האלחוטי הקודם, חיברתי אותו בכבל לראוטר החדש. את הראוטר החדש קינפגתי לעבוד במוד 802.11g בלבד, את הראוטר הישן קינפגתי לעבוד בתצורת AP ולא ראוטר. בצורה כזו – מכשירי 802.11g מתחברים לראוטר החדש ונהנים מקצב גבוה. מכשירי 802.11b מתחברים לראוטר הישן, יכולים לגלוש באינטרנט ולשתף מידע עם מכשירי ה-11g אבל לא מאיטים את כל הרשת. הערות: חשוב לבצע הפרדת תדרים בין שני הראוטרים. האידיאל הוא שאחד יהיה בתדר 1 או 2 והשני בתדר 11 או 10. חשוב לשמור על מרחק מינימלי של 1.25 מטר בין הראוטרים על מנת למנוע הפרעות הדדיות (גם כאשר ביצענו את הפרדת התדרים). תודה רבה ל "שד" על הכתבה המלומדת והמלמדת.