|
את התרשמויותיי תראו בעמוד הכתבה.
אני חייב לציין לפני תחילת כתיבת הכתבה שכל מה שאני כותב כאן מבוסס על התנסות של כ-3 ימים עם המכשיר.
את המכשיר הזה ראיתי לראשונה בתערוכת ה-CEBIT 2006 בהנובר שבגרמניה. הוא הוצג שם לראשונה יחד עם ה-A701 (משולב טלפון) החדש ועם אחיו הקטן ה-P350. אגב, כתבה מצוינת על ה-P350 פורסמה אתמול באתר פוקט.
תכונות המכשיר
ה-P550 יוצא מהמסורת של המכשירים הקודמים של MIO, כמו ה-168, ה-169 וה-180, שהיו יחסית חלשים מבחינת התכונות הבסיסיות שלהם. המכשיר הזה כבר מגיע עם רשימת תכונות מרשימה:
מעבד: Samsung 2440 400MHz סופר מהיר
מערכת הפעלה: Windows Mobile 5
זיכרון: 128MB של ROM ו-64MB של RAM
GPS מובנה בטכנולוגיה SirfIII
תמיכה פנימית ב-Bluetooth 2.0
תמיכה פנימית ב-WIFI B+G
יציאת SDIO
עדכון: לאחר פירסום הכתבה התקשרו אליי אנשי רונלייט וסיפרו לי שלמרות שהדגם שבדקתי היה עם 128MB של ROM, הדגם המשווק בישראל בא עם 512MB של ROM. אפשר להגיד: "Now, that's a lot of memory". ושוב, זה ממקם את המכשיר בין המכשירים בקו העליון של תחכום בין המכשירים המשלבים GPS.
כבר מרשימת התכונות הזאת רואים שהמכשיר הזה מכוון לקבוצה אחרת של משתמשים, המקדישה מחשבה על תכונות כמו בלוטות' ו-WIFI. אחיו הקטן ה-P350 חסר את התכונות הללו ומכוון לקבוצה היותר מחפשת מחיר נמוך מאשר תקשורת. ה-P550 מיועד לתחרות ישירה עם ה-636 של ASUS. הוא מכשיר יעיל ומתוחכם.
תפעול המכשיר
תפעול המכשיר היה תקין לחלוטין בימים ששיחקתי איתו. העבודה עם IGO מכרטיס הזיכרון היתה מיידית. גם Destinator PN עבד ללא בעיה מיוחדת.
קליטת GPS
הרגשתי שהמהירות בה המקלט מקבל את ה-FIX הראשון אינה אותה המהירות של מכשירי SirfIII אחרים כמו ה-Globalsat 338, אך בסה"כ היה מדובר בשניות בודדות וזה בהחלט מספק אותי. בתכונות האחרות של ה-GPS, המכשיר עשה כבוד למשפחת SirfIII: הוא קלט במצבים שה-168 לא קולט, והיה יחסית חסכוני מבחינת הסוללה.
קישוריות
ה-WIFI במכשיר הזה פעל ללא בעיות. זו פעם ראשונה שאני עובד עם מכשיר הכולל תמיכה ב-WIFI G, והוא הוכיח את המידע שהיה לי בעבר, האומר שתמיכה ב-G לא תעיץ את הגלישה כי ממילא ה-BUS של הפוקט פיסי לא מגיע למהירויות של 11Mbps. למרות זאת, היתרון הוא שהמכשיר הזה יתחבר לנתבים בהם סגרו את התמיכה בתקן B כמו שעושים במקומות מסוימים. ניסיתי את זה על ידי סגירת התמיכה ב-B בנתב שלי, והמכשיר עבד ללא בעיות, בזמן שמכשירים אחרים שברשותי (כולל ה-JJ) לא יכלו להתחבר.
מבחינת בלוטות', הוא גם עבד ללא בעיות. ה-STACK של BLUESOLEIL אשר נבחר על ידי MIO כולל פרופילים מעניינים, ותוכנות בסיסיות אשר מאפשרות את הפעלתו מול טלפונים ואחרים. אינני יודע אם העובדה שב-MIO בחרו את ה-STACK הזה במקום זה של מיקרוסופט או של WIDCOMM לא תיגרום לבעיות תאימות עם תוכנות צד ג' שלא תומכות בו. אני משאר שכן. אבל לעת-לעת אנו עוברים למצב שכל תכונות הבלוטות' מופעלות מה-STACK עצמו, כך שזה יהפוך לפחות ופחות רלוונטי עם הזמן. ובנושא הזה BLUESOLEIL מקדימה את האחרות.
עיצוב
טוב, את פני המכשיר כבר ראיתם, והוא מכשיר יפה למדי. הכפתורים הקידמיים הוצבו לצורך של נגישות תוך כדי נהיגה, והם גדולים וממוקמים היטב.
החלק האחורי של המכשיר חלק עם סמל החברה. כאן נדחפת האנטנה כשהיא סגורה, במיטב המסורת של מכשירי MIO.
מלמטה, הדבר הבולט הוא שגם MIO עברה למחבר MiniUSB המקל על תאימות עם אביזרים שונים כמו מטענים וכבלי סינכרון.
מסכנה
זה כבר לא ה-MIO הפשוט שהכרנו. המכשיר הזה הוא POWERHOUSE. יש לו את כל התכונות המספקות משתמשים מתקדמים, והוא בהחלט יכול להיות מקור לגאוה לכל מי שמחזיק אותו. יש לו מספיק זיכרון, מעבד חזק במיוחד, ויכולת קישוריות שהיו נחלת ה-ASUS 636 בלבד עד כה. ויותר מכל, השם של MIO, חברה שכבר הוכיחה לנו שהיא יודעת ליצור מכשירי POCKET PC מצליחים.
אם הייתי נדרש לתת ציון למכשיר הייתי נותן 8 מתוך 10, וזה כתוצאה מהספקות שלי על היכולת של BLUESOLEIL לתפקד עם תוכנות צד ג' בלבד. המכשיר התנהג אצלי באופן תקין לחלוטין.
הערות כאן.
|
