|
בכתבה הזאת אני מנסה להביא מספר תשובות של "איך ולמה" ולשפוך קצת אור בנושא של WIFI בפוקט פיסי.
המעוניינים יעברו לעמוד הכתבה.
ובכן, לרוב, השאלות הן מאחד הסוגים הבאים:
- האם כדאי לי להשקיע במכשיר יקר יותר בשביל לקבל WIFI G?
- מהן היתרונות של WIFI G?
- יש לי WIFI G, למה אני לא רואה שיפורים במהירות התקשורת?
אני דווקא אתחיל מהשאלה האחרונה: מהירות הציוד עם WIFI G.
א. המהירות בנתבים
כשאנחנו מדברים על נתבים, כל נושא המהירות הוא די פשוט: נתב התומך ב-WIFI B יוכל להעביר נתונים בתוך הרשת בקצב מקסימאלי של 11Mbbs (מגביטים לשניה) בזמן שנתב עם WIFI G יוכל להעביר בקצב של עד 54Mbps. נראה חלק? עוד תראו שלא כל כך.
נמשיך עדיין בתחום הנתבים, לפני שעוברים לציוד הקצה. לנתב יש בדרך כלל שתי פונקציות: לחבר ביניהם את המכשירים ברשת, ולחבר את הרשת לאינטרנט. בפונקציה הראשונה, חד וחלק, יש הבדל משמעותי בין השניים. עכשיו מגיעים לאינטרנט, ומהי המהירות המקסימאלית שנותן לנו חיבור ADSL או כבלים כיום? כ-2.5Mbps. לדעתי בשנה הקרובה אולי נגיע ל-5Mbps או 7Mbps. כך שכאן כבר נוצר צוואר-בקבוק ראשון.
ישנה גם שמועה אותה אני שומע מרוב המומחים בתחום שמספיק שמכשיר אחד שתומך רק בתקן B יתחבר לנתב G בשביל להוריד את המהירות של כל הרשת ל-11Mbps. אנשים אחרים אומרים שלא יכול להיות. אני לא מעוניין להכנס לנושא הזה כי אני לא מומחה בתחום וממילא לא יכולתי להסביר למה כן ולמה לא, או אפילו לאשר את העניין. אבל העובדה שרוב יצרני הנתבים מספקים לנו את האופציה "לנתק" את הקומפטיביליות עם ציוד בתקן B יכולה להיות הצבעה מעניינת שכנראה מדובר בעובדה נכונה, אחרת לא היה צורך בזה.
ב. ציוד הקצה - מצב השוק
לפי הסטטיסטיקה, כ-90% מציוד הקצה (מחשבים נישאים ומכשירי PDA) הנמצא ברחוב כיום תומך בתקן B בלבד. מבחינת מכירות של ציוד חדש, אפשר להגיד שהמחשבים הנישאים חלוצים בשינוי וכבר נמכרים ביחס של 50-50 בין B ל-G. מכשירי ה-PDA מפגרים קצת בתחום הזה ונמכרים ביחס של 70% למכשירים הכוללים תקן B ו-30% הכוללים תקן G.
בנושא כרטיסי התקשורת, המצב די דומה: כ-65% מהכרטיסים הנמצאים ברחוב היום למחשבים נשאים הם בתקן B בלבד, אך כיום כ-90% מהיחידות החדשות שנמכרות תומכות בתקן G. בעולם ה-PDA, קרוב ל-95% מהכרטיסים הנמצאים ברחוב תומכים רק ב-B, וכיום כ-20% מהיחידות החדשות שנמכרות הן יחידות G.
ג. מהי המהירות של WIFI G על פוקט פיסי ולמה אינני מרגיש שיפור מכרטיס ה-G החדש בהשוואה לכרטיס ה-B הישן?
ובכן, הסיפור קצת מסובך ומתחלק למספר חלקים. נדבר על כל אחד מהם בנפרד.
- מה עושים עם הכרטיס או עם המכשיר המשלב WIFI.
- להבדיל ממחשבים אישיים נישאים איתם בדרך כלל עושים הרבה עבודה בתוך הרשתות, מטרת ה-PDA היא לתת לנו ניידות. כתוצאה ישירה מכך, רוב העבודה נעשית עם האינטרנט. כאן, כפי שאמרנו לעיל, יש לנו את המגבלה הנוכחית של ה-2.5Mbps, והאינטרנט הופכת לצוואר הבקבוק.
- תקן SDIO ו-SDIO Now
- תקן SDIO הוא עוד בעיה. התקן, בצורת ה-SDIO Now שהוא תקני בפלטפורמת הפוקט פיסי מספק אפשרות מקסימאלית של 15Mbps במעבדים נבחרים, כפי שמציינים מפתחי התקן BSQUARE בעמוד הזה. גם ככה, לפי המאמר הזה של Chris de Herrera, אימפלמנטציה שתשתמש ב-BUS של 4bit ותתמוך במהירות BUS של 25MHz (האימפלמנטציה המקסימאלית של SDIO) תגיע לקצבים מקסימאלים של 12.5Mbps, מאוד קרובים ל-11Mbps של WIFI B. יש לציין שכל המעבדים של אינטל עד ל-PXA255 עבדו עם SDIO Bus של 1Bit בלבד, ובכך הגיעו למהירות מקסימאלית של 2.5Mbps. רק ה-PXA270 התחיל לתמוך ב-4Bit. אינני יודע מה קורה עם מעבדים של TI OMAP ו-סמסונג.
- מהירות הזיכרון במכשיר
- אז נגיד שיש לנו BUS במהירות מקסימאלית, גירסת SDIO NOW החדשה ביותר הושמה על ידי יצרן המכשיר, ואנו מגיעים ל-12.5Mbps או 15Mbps, ושמנו כרטיס WIFI G התומך ב-54Mbps המכשיר. נכון, רוב המהירות של הכרטיס כבר מבוזבזת ב-BUS. אז נלך רחוק יותק, למכשיר שיש לו את ה-WIFI משולב ולא תלוי ב-SDIO: האם נראה ביצועים מהירים יותר? התשובה היא לא. למה? כי משהו אנחנו צריכים לעשות עם הנתונים המגיעים מהכרטיס, וזה בדרך כלל לשים אותם על זיכרון NAND או על כרטיס זיכרון. ובכן, מהירות זיכרון ה-NAND כיום הוא 10Mbps ומהירות כרטיסי הזיכרון המהירים בשוק נעה בין 7-10Mbps. האם מבינים את המסר?
שאלה שניה: אז מה היתרונות של WIFI G?
נתחיל מכך שאם מדובר בלפטופ, חלק גדול מהמגבלות לא קיים. אבל לרוב נשארת מגבלת מהירות האינטרנט, כך שאם לרוב תעבדו מול האינטרנט אולי גם איתו לא תרגישו הבדל.
היתרון של G חוזר למה שסיפרתי בהתחלה כשדיברתי על הנתבים. סיפרתי שיצרני הנתבים נותנים לנו את האפשרות לנתק את התאימות לתקן B. מספר מוגבל מאוד של מקומות, לרוב אוניברסיטאות בחו"ל, החליטו לסגור את התאימות בכדי למנוע את בעיית הורדת הקצב של כל הרשת כשמכשיר B מתחבר. במקרה הזה, מי שיש לו כרטיס G יוכל להתחבר במקומות בהם מי שיש לו כרטיס B לא יוכל.
יש לציין שמדובר במספר מוגבל מאוד של מקומות, כפי שציינתי. רוב המקומות החליטו להשאיר את התאימות פתוחה עקב העובדה שכ-90% מהמכשירים ברחוב הם עדיין B. אני לא רואה את זה משתנה בקרוב, ועם ההתקדמות המהירה של WIMAX בזמן האחרון יתכן שנעבור כולנו ל-WIMAX עוד לפני שנגיע למצב שרוב המכשירים ברחוב הם מכשירי G.
שאלה שלישית: האם שווה לי להשקיע בפוקט פיסי עם WIFI G או בכרטיס G?
השאלה כאן היא מורכבת, ולכך אני אתן שלוש תשובות עבורה. תבחרו את זאת שהכי מוצאת חן בעיניכם:
1. אם המטרה שלכם היא מהירות בלבד, בפירוש לא. זה יהיה בזבוז של כסף רב. כרטיס SDIO בתקן G עולה כ-200 שקל יותר מכרטיס בתקן B ולא ישפר את מהירות התקשורת.
2. אם אתם מרבים להסתובב במקומות בהם סגרו את התאימות של הנתב עם תקן B, כמו אוניברסיטאות בחו"ל, אז בהחלט כן. בעצם לא תיהיה לכם ברירה אם אתם רוצים להתחבר במקומות הללו.
3. אילו רק מתוך נימוס כלפי בעלי הרשתות אליהן אתם מתחברים, כך שלא אתם תיהיו אלה שמורידים להם את מהירות הרשת, אז כן. ביום שכולם ינהגו כך, לבעלי הציוד החזק יותר תיהיה יכולת לנצל את מהירות הרשת התקנית.
אני מקווה שהכתבה הזאת שמה קצת סדר בעניין.
|
