|
השאלה הראשונה שבאה לי בראש היא איך חברות התעופה כמו לופטהנזה, אייר צ'יינה, SAS, JAL, קוריאן אייר, אל על ואחרות, אשר השקיעו המון בהכנת המטוסים למתן השירות, מאפשרות לבויינג פשוט לסגור את השלטר. כנראה שהתשובה היא שלחברת בויינג, אחרי מיליארד דולר שהלכו לתימיון עם ההשקעה בשירות, לפצות את החברות לא יהיה יקר במיוחד, כך שלא כל כך איכפת להם מה יעשו.
בינתיים, חברת לופטהנזה, אחת מאלו שהצליחה לקבל די הרבה התחברויות (החברה מציעה את השירות ב-75% מ-80 המטוסים הטסים טיסות ארוכות לאמריקה, אמריקה לטינית ואסיה, עם 10-15% ממוצע של נוסעים מתחברים בכל טיסה) כבר הודיעה שהיא מחפשת פתרון אחר ותמצא את הצורה להמשיך לספק את השירות. בהקשר הזה, יש לציין שכבר קיימות מספר אלטרנטיבות לשירות של בויינג, וסביר שלופטהנזה תתחבר לאחת מהן.
חוסר ההצלחה של השירות נובעת בעיקר מחוסר שיתוף הפעולה של חברות התעופה האמריקאיות, אשר נשרו מאבתחתן להצטרף לשירות השירות כולן לאחר ה-9/11 עקב בעיות כספיות.
עאחד שהשתמש בשירות מספר פעמים בטיסות האחרונות שלי לאמריקה הלטינית, חבל לי שזה נגמר. נקווה שהתחליף יהיה באותה האיכות.
הערות כאן.
|
